|
גרגירי אדמהגרגירי אדמה על צוואר סבתי הטבוחה גרגירי אדמה מאדמת אירופה על צוואר סבתי כאבני חן יקרות גרגירי עפר וצוואר סבתי היפה, היפה בנשות תבל. יהודיה שחוטה נרקבת, מדשנת את אדמת אירופה. גרגרים שהיו לאוצר, מגדלים מרוב דשן-עפר סבתי עשב רב באדמת אירופה. אוכל לצאן צאן שילך לטבח להאכיל את השוחט את ילדיו וילדי ילדיו שיגדלו ויתחזקו ויחזיקו היטב בסכין לשחוט ולטבוח את מה שנותר לשחוט ולטבוח אותי. ואני מחזיקה בידי גרגירי חול אגרופי קמוץ ואוצר של חול בו, גרגירי חול אדמת מולדתי. גרגירי חול כעדי לצווארי, נזם באפי וברקת לכתרי. ראשי סחרחר מדברי חנופה ורגלי מאבדות אחיזה בקרקע קרקע ומולדתי. אלפי גרגירי חול גרגירי חול לגופי, גרגירי חול לנשמתי, גרגירי חול לידי הקמוצות, גרגירי חול מנצנצים כיהלומים בשערי המקורזל גרגירי חול לילדי, גרגירי חול לנכדי, גרגירי חול כך הובטח לי, לניני ניני נכדי אך דברי החנופה מסנוורים ומתק שפתיים ממס הזעה נוטפת השמש מכה בראשי הלב דופק היד נחלשת בואה אלי, אני קוראת לסכין המושטת ידי נפתחות, רגלי מרחפות שומטת אני מידי גרגירים, גרגירים גרגירים של חול גרגירים, אבנים טובות לצווארי השחוט גרגירים של חול גרגירים שלי אדומים הם סביב צוארי להניח את ראשי לחלום להניח את ראשי על גרגיר של חלום בואה אלי, להגשים הבטחה גרגיר שלי לראש סבי, גרגיר שלי לצוואר סבתי גרגיר שלי לאבי ולאמי, ולי ולילדי גרגיר שלי גרגיר של אלוה אבן יקרה, גרגיר שלי, מצבה. |
|
|